דומה שאין צורך לשכנע מנהלים בחיוניות של הכנת תוכנית עסקית לניהול תאגידים מול סביבה עסקית שלעיתים קרובות הם אינם שולטים בה. ואולם, המציאות היום מלמדת כי בעת שתאגידים נקלעים לסכסוכים, הם נוטים להתעלם מהחשיבות של גיבוש אסטרטגיה מובנית ומתוכננת לניהול אותו סכסוך, תוך שקילת החלופות לדרך ניהולו. זאת, למרות שסכסוכים וקונפליקטים עסקיים הינם אירועים עסקיים לכל דבר ועניין, אשר דורשים התמודדות גם ברמה האסטרטגית. כמובן, לא די בקיומה של תכנית עסקית לניהול הקונפליקט. מנהלים של צד לקונפליקט, בדומה למצביאים בקרב, נבחנים גם ביכולתם לזהות שינויים במתרחש לנגד עיניהם ולהשכיל לדעת מתי לדבוק בתכנית ומתי יש צורך לעדכנה.

הסכסוך המשפטי כארוע חריג בפעילות העסקית 
הקונפליקט המשפטי הוא אירוע חריג במהלך העסקים הרגיל ובחשיבה האסטרטגית של צדדים הנקלעים אליו. ככזה יש להתייחס אליו. אחד המאפיינים הבולטים בקונפליקט עסקי הוא מצב בו שני צדדים מקבלים החלטות שונות לחלוטין ואף הפוכות, על סמך מידע זהה או דומה. העובדה ששני בני אדם רציונליים מקבלים החלטות שונות ואך מנוגדות על בסיס מידע זהה בעיקרו, הינה פרדוקס, אשר מהווה מאפיין ייחודי למצבי סכסוך, וקשה למצוא לו ארועים עסקיים דומים עמם נדרש התאגיד להתמודד. בניגוד למצב בו הדברים מתנהלים על מי מנוחות במהלך עסקיה הרגיל של החברה, במצב של קונפליקט פרדוקסלי שכזה אחד הצדדים לפחות טועה מאד ועלול לשלם על כך ביוקר. הכרעת הקונפליקט בדרך העדיפה עבורך היא המצב הרצוי, אבל לא המענין והמאתגר, וכמובן, מעצם הגדרת הקונפליקט – אי אפשר להבטיח שסיום מועדף זה אכן יתרחש בפועל. לכן, השאלות החשובות בשלב זה שלפני "הכניסה למלחמה", הן האם תדע לזהות טעות אפשרית שכזו בעוד מועד, ואם כן – האם הכנת מנגנון שיאפשר לך לעדכן את אופן ניהול הקונפליקט על ידך בהתאם?

כניסה ויציאה ממאבק משפטי – האיתות לצד השני
התגלעותו של סכסוך אינה מצביעה בהכרח על החלטות לא רציונליות שקיבלו הצדדים. במאבק משפטי  קורה לעיתים קרובות שדווקא "כללי המשחק" המשפטיים הקונבנציונליים מכתיבים אסטרטגיית מאבק שבמסגרתה לאף צד לא כדאי להגמיש או לשנות את עמדתו ללא שיתוף פעולה של היריב. מצב זה הוא דוגמא מובהקת למצבי דילמת אסיר, בהם החלטות רציונליות מביאות לתוצאות גרועות לצדדים.

בדרך כלל, קודם שמגיעים הצדדים לניהול הסכסוך בבית המשפט, הם נותנים באסטרטגיה השכיחה של  החלפת איתותים שמעידים על נכונות להיכנס למאבק משפטי (החלפת מכתבי ההתראה הידועה). אלא שבמסגרת אסטרטגיה זו, נוטים בדרך כלל הצדדים לסמן את הצד השני כאויב לא רציונלי ולסבור ש"אין עם מי לדבר". כך פותר עצמו כל צד מדיון פנימי אמיתי בנוגע להערכת מצבו ו"מתאהב" במהלך הזמן בעמדותיו, בעיקר כשעמדות אלו מתחילות לקבל צורה של "כתב תביעה", "כתב הגנה" ומסמכים משפטיים נוספים שנכרכים בספירלות. מצב זה עלול להביא עמו תוצאות חמורות, אותן הצדדים היו עיוורים מלראות בעת התהוותן. במצבים אלה, קשה בדרך כלל גם לעורכי הדין, מסיבות שונות,  לעמת את הלקוח עם תמונת מצב מאוזנת ואמיתית, ולהציג בפניו את האסטרטגיות השונות האפשריות לפתרון הסכסוך לנוכח תחזיות אלו. לכן, לא בכדי התהליך שלעיל מתרחש כמעט בכל הסכסוכים שמגיעים בסופו של דבר לבירור בבית המשפט. תהליך זה, מביא גם לטעויות קריטיות בהמשך ניהול הסכסוך, ובכלל זה עיוורון והדחקת משמעותם של ארועים המחייבים שינוי באסטרטגיה.

הצגת התמונה האמיתית

FairSolution מתמודדת בדיוק עם בעיות אלו. באמצעות לימוד יסודי של הקונפליקט ועובדותיו, אנו משתמשים בכלים מתאימים להערכת הסיכויים, הסיכונים וההסתברויות לתרחישים שונים, ומאתרים חלופות אפשריות ועדיפות לפתרון הסכסוך הקונקרטי בין הצדדים וכן את תוצאותיהן החזויות של חלופות אלו. FairSolution לעולם איננה מציגה את התמונה שהלקוח מעוניין לראות, אלא את תמונת המצב והתחזית כפי שהיא עולה מהנתונים והעובדות של הסכסוך, באופן אובייקטיבי ומקצועי. המומחיות שרכשנו בכך מאפשרת לנו, לבסוף, להציג ולהציע אסטרטגיה לניהול הסכסוך המיישמת את המידע שנאסף ונותח, באופן שתוצאת ניהול הקונפליקט תהיה אופטימאלית.
במסגרת הליך זה מוקם צוות לניהול הקונפליקט, מוערך שווי הקונפליקט האמיתי, מתבצע תהליך של הערכת סיכויים וסיכונים ועוד – אשר תורמים כולם למזעור העלויות והמשאבים שאתה נדרש להשקיע בסכסוך ומביאים להכרעתו המהירה והאופטימאלית. לכן אנו מכנים תהליך זה "הנדסה משפטית".

"אפשר להשיג כל דבר שהוא בחיים, בתנאי שלא אכפת לך מי זוכה בתהילה"

 הרי טרומן