בית המשפט העליון אינו נוהג להתערב בערעור בהכרעות הנוגעות להליכי בוררות. ואולם, במקרה זה ראה בית המשפט את השאלות שהונחו בפניו כשאלות עקרוניות החורגות מענינם הפרטי של הצדדים ולכן חרג ממנהגו והתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי.

בית המשפט קבע כי יש לתת עדיפות לכוונת הצדדים, בהתאם לחוזה בינהם, למנות בורר שהינו איש מקצוע (מהנדס, למשל), על פני בעיות העלולות להתעורר כתוצאה ממינוי בורר שאינו משפטן או מינוי בורר שאינו איש מקצוע כאשר בנושאי הסכסוך כרוכות הן שאלות מקצועיות והן שאלות משפטיות.

בית המשפט מזכיר כי על פי חוק הבוררות, אין הכרח שבורר יהיה בעל כישורים כלשהם וממילא לא נדרשת השכלה משפטית. עוד מוסיף בית המשפט וקובע כי באפשרותו של בית המשפט המחוזי למנות בורר משפטן. במקרה ויתעוררו שאלות מקצועיות יש באפשרות הבורר להיעזר בעדויות מומחים.

על פסק הדין – עורך דין ומהנדס גדעון שפיגל

חשוב שהמערכת המשפטית תהיה מודעת לכך שלקהילת המשפטנים ועורכי הדין הצטרפו מהנדסים שרכשו השכלה משפטית ואשר חלקם אף הוסמכו כעורכי דין ועוסקים בתחום. לחלק  מעורכי דין אלה ניסיון עשיר כמהנדסים אשר עסקו בניהול, תכנון וביצוע פרויקטים בבניה לאורך פרק נכבד מחייהם המקצועיים.

משפטנים ועורכי דין אלה,  משלבים ניסיון ורקע מקצועי רב בתחומי ענף הבניה, לצד נקודת מבט בוחנת היודעת לקרוא את המפה ואת השחקנים המעורבים בסכסוך. הניסיון בשטח מראה כי ערכו של שילוב זה לא יסולא בפז, בין היתר במסגרת הליכי גישור ובוררות. מחד, מינוי בוררים נעדרי השכלה ומזג שיפוטי עלול להביא לתוצאות בעלות השלכות חמורות על הצדדים. מנגד ניהול בוררות בנושאים מקצועיים בפני בורר שאינו בעל רקע מקצועי עלול להביא לניהול הליך שאינו מפיק את מלוא היתרונות הגלומים בהליך הבוררות.

המגזר העסקי כבר החל להכיר בפוטנציאל זה. כך, לדוגמא, איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות והתאחדות הקבלנים, מקיימים שיתוף פעולה ביניהם ועם חבריהם בכל הנוגע להכשרה ומינוי של בוררים, מגשרים ומומחים בתחומים השונים של ענף הבניה והתשתיות. איגוד המהנדסים אף יצר קשר עם הנהלת בתי המשפט לקידום פעילות חשובה זו.

שיתוף פעולה מקצועי בין מערכת בתי המשפט ואיגודים מקצועיים יכולה להניב מהפיכה של ממש בתחום ניהול ופתרון סכסוכים מחוץ לבית המשפט, וזאת בטווח הזמן המיידי וללא צורך בהשקעות כספיות ניכרות, אם בכלל.

לקריאת פסק הדין לחץ כאן

פסק הדין עוסק בתביעת קבלן משנה שביצע עבודות נגרות עבור קבלן ראשי במסגרת חוזה להקמת מבנה ציבורי. בין הצדדים נתגלעו מחלוקות שונות לגבי עבודות נוספות שתמורתן נתבעה ע"י קבלן המשנה והלה תבע את הקבלן הראשי.

בין הנושאים שבית המשפט נדרש להם היתה תביעת הנגר לתשלום עבור דלתות בעובי 60 מ"מ, כפי שרובן בוצעו בפועל. זאת, בעוד שעל פי המפרטים והתוכניות, רוב הדלתות היו אמורות להיות בעובי 45 מ"מ. טענת הנגר היתה בעיקרה כי הוא פעל בהתאם להנחיות בעל פה שנמסרו לו על ידי המפקח והאדריכל.

בפני בית המשפט העידו הנגר, המפקח והאדריכל. עדויות האדריכל והנגר התיחסו בין היתר לישיבה שקיימו השלושה בעקבות הצגת דלתות לדוגמא שהכין הנגר. בעקבות ישיבה זו והנחיות מילוליות שנמסרו לנגר, הוא ביצע את הדלתות. בית המשפט מצא את עדויות השניים כסותרות אך אמינות. בית המשפט נדרש להכריע במצב זה מי יישא עלויות הטעות.

בית המשפט קבע, כי בנוגע להוראות המילוליות שניתנו ע"י האדריכל והמפקח והובנו ע"י הנגר כפי שהובנו, אחראים שני הצדדים כאחד. אחריות הנגר מתבטאת בכך שלא הקדיש תשומת לב לאמור במפרט והעדיף להסתמך על הוראות מילוליות כלליות וכך טעה לגבי עובי הדלתות הנדרש. אחריות הקבלן הראשי מתבטאת בכך שלא ביצע פיקוח נאות על הדלתות אותן סיפק הנגר ובכך העמיק את הטעות. העובדה, שהנגר נתפס לכלל טעות, אין בה כדי לשחרר את הקבלן הראשי מאחריותו לבצע פיקוח נאות ולמנוע טעויות מסוג זה, קובע בית המשפט.

בית המשפט הפעיל דוקטרינה משפטית הנקראת "אשם תורם חוזי", וקבע כי את מחדלו של הקבלן הראשי לבצע פיקוח הולם, ניתן לראות כרשלנות תורמת מסוג זה. מקורה של דוקטרינה הינו בתחום דיני הנזיקין, ובית המשפט מסתמך על מאמרים וספרות מלומדים הקובעים כי יש מקום לפיתוחה גם בדיני החוזים. כך, בין היתר, קבע בית המשפט, בהסבירו מדוע היה אמור הקבלן הראשי לפקח על עבודת הנגר ולמנוע טעויות כדוגמת הטעות בעובי הדלתות:

"מכיוון שנדרש מהנתבעת לבצע עבודות פיקוח, כפי שהוסכם בינה לבין המזמין ובינה לבין התובעת וזאת כחלק מתפקידה בפרויקט, ללא עלות נוספת, שכן במקום ממילא פעל מפקח מטעם הנתבעת, יש לקבוע כי התנאים לקיומו של "אשם תורם חוזי" התקיימו בענייננו".

על פסק הדין – עורך דין ומהנדס גדעון שפיגל

המסקנה שעולה מפסק הדין הינה כי חשוב שמזמיני עבודה, וכן מתכננים ומפקחים, יהיו ערים לגישה זו של בית המשפט ולאחריות הנרחבת שעלולה להית מוטלת עליהם לאורה. מחלוקות רבות נסובות סביב שאלת תפקידו וסמכויותיו של המפקח וחלוקת האחריות בין המזמין, הקבלן והמפקח כנציגו של המזמין. כך, חוזים סטנדרטיים רבים כוללים סעיף על פיו אין בזכות הפיקוח שניתנה למזמין כדי לשחרר את הקבלן מחובותיו על פי החוזה. ואולם, לאור הגישה המוצגת בפסק דין זה, מן הראוי לתת את הדעת להשלכות האפשריות במקרים בהם המזמין אינו עושה שימוש בזכות זו בצורה ראויה. התוצאה, כפי שעולה מפסק הדין, היא האפשרות שתוטל אחריות על הצד האחראי לפיקוח אם וכאשר יסתבר כי אירעו תקלות וטעויות שהיה בידי המפקח לגלות מבעוד מועד ולמנוע.

לקריאת פסק הדין לחץ כאן

בית המשפט העליון קבע, כי תניית בוררות בהסכם בין הצדדים תמשיך לחול גם במקרה בו החוזה לא נכנס לתוקפו או במקרה של ביטולו או במקרה בו הועלתה טענה להפרתו של החוזה. תניית הבוררות, מסביר בית המשפט העליון בפסק הדין, נועדה בדיוק למקרים כאלו. נוסף על כך, קובע בית המשפט העליון, תחולת תניית הבוררות מקבלת משנה תוקף כאשר הצדדים הסמיכו את הבורר לדון בשאלת תוקפו של החוזה.

להלכה זו עשויה להיות משמעות מרחיקת לכת על אסטרטגיות של צדדים בשלב המו"מ. כך, בדומה לענין שנדון בפסק הדין, קיימים סוגים של שיתופי פעולה בין צדדים אשר עשויים להיות מושפעים מהלכה זו. לדוגמא, צדדים אשר ניגשים במשותף למכרז, עשויים בחלוף הזמן, לאור תוצאות המכרז או גילויו של מידע נוסף או שינוי במצבם העסקי, בכושר המיקוח ובכדאיות העסקה, להימצא במצב בו הפרת ההסכם הופכת להיות אינטרס כלכלי מובהק של אחד הצדדים. צד להסכם, החש כי הוא עלול להיות בעמדה נחותה, יכול באמצעות תניית בוררות להגן על עצמו ממצבים אלה, וכן להקנות לבורר סמכויות מתאימות אשר יקטינו את כדאיות הפרת ההסכם עבור הצד השני. לעיתים, עצם הדרישה ואופי התגובה לדרישה להכללת תניית בוררות בהסכם בין הצדדים, עשויים להעיד על כוונות הצדדים ולשמש גורם המסכל מראש התקשרות בין צדדים שכוונותיהם האמיתיות אינן ברורות או אינן כנות.

לפסק הדין לחץ כאן

למנהל פרויקט בנייה ותשתיות תפקיד מרכזי בפרויקט בתחום הבניה והתשתיות ודומה שאין צורך לפרט בעניין זה למעורבים בענף. יחד עם זאת חשוב לחזור ולחדד את המשמעויות הנגזרות מתפקיד זה להן השלכות לא רק על מנהל הפרויקט אלא גם על שאר המעורבים בפרויקט.

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי מרכז דן בשאלות שונות הנוגעות לחלוקת האחריות בין מנהל הפרויקט והמפקח, המתכננים, קבלנים ומזמין עבודה. אף כי שאלות אלה אינן מגיעות לראשונה לפתחו של בית המשפט הרי שמספר קביעות בפסק הדין יכולות להוות בסיס ראוי לדיון נוסף בשאלות אלה.

ראוי לציין שבית המשפט קבע בין החלטותיו החלטה המהווה חידוש מסוים. על פי החלטה זו  על החברה שעסקה בניהול הפרויקט להשלים בניית מסלעה ולבצע תיקונים שונים בשטח המגרש.

בתמצית, נושאי המחלוקת מתייחסים לעבודות עפר ופיתוח שטח והכנות להקמת מבנה בפארק תעשיה. לתובע הוקצה מגרש בפארק וכחלק מהליך ההקצאה הוא התקשר עם החברה הכלכלית האחראית לפיתוח הפארק, לביצוע עבודות פיתוח. על התובע היה לבצע עבודות הפיתוח בתחומי המגרש. לצורך כך התקשר התובע עם חברה למתן שירותי ניהול ופיקוח על ביצוע עבודות להקמת מבנה עבור המזמין במגרש. המזמין התקשר עוד עם מתכנן פיתוח, יועץ ביסוס, קבלן עבודות עפר וקבלן לביצוע עבודות הידוק דינמיות.

בהתקשרות עם הקבלנים, המתכננים והקבלנים ובהפעלתם עסק מנהל הפרויקט. החברה המנהלת נתנה גם שירותי פיקוח צמוד.

בעבודות הפיתוח התגלו ליקויים שונים וכן צורך בהשלמת עבודות שונות שלא בוצעו ובית המשפט נדרש לעסוק בקביעת הנזקים ככל שהיו ובאחראים להם.

מנהל הפרויקט כמעצב כללי המשחק

בית המשפט קבע כי אחריות כל אחד מהצדדים לגרימת הנזק תקבע על בסיס תוצאות בחינת ההסכמים שנכרתו ביניהם, מהתנהגותם לאחר כריתת ההסכמים, ומקיומם של כל יסודותיה של עוולת הרשלנות.

מצב טיפוסי ומקובל במקרים רבים הוא שמזמין עבודה מתקשר תחילה בהסכם עם מנהל פרויקט. בהמשך הוא מתקשר בהסכמים עם מתכננים, קבלנים ואחרים וזאת באמצעות מנהל הפרויקט. למנהל הפרויקט משקל מכריע בעיצוב הסכמים אלה ועל פיהם יקבעו בין היתר תחומי האחריות וחלוקת הסיכונים בין המעורבים בפרויקט.

כאמור, בית המשפט קובע כי אחריות הצדדים נקבעת לא רק על פי ההסכמים שנכרתו ביניהם אלא גם על פי התנהגותם במהלך ביצוע ההסכמים. ראוי לציין כי לקביעה זו תימוכין גם בחוק החוזים על פיו חוזה יכול להיכרת גם בדרך של התנהגות. הדברים רלונטים מאד להסכמים בתחום הבניה והתשתיות שם מדובר בשיתוף פעולה מתמשך בין גורמים שונים עליהם מנצח מנהל הפרויקט. בתי המשפט עמדו בעבר על מאפייני הסכמים אלה, אשר בין היתר הצדדים להם אינם יכולים לחזות במדויק כל השתלשלות עניינים אפשרית ואף הגדירו הסכמים אלה כחוזי יחס. על כן, לדרך ניהול הפרויקט והפיקוח עליו על ידי מנהל הפרויקט והמפקח הנמצאים במרכז העשייה חשיבות רבה בעיצוב מתמיד של ההסכמים, יישומם ופרשנותם. דהיינו קביעת כללי המשחק בפרויקט.

חובת הזהירות של מנהל פרויקט, מתכננים וקבלנים

בית המשפט מזכיר את יסודות עוולת הרשלנות על פי פקודת הנזיקין כשהשלב הראשון הוא בחינה האם חב כל אחד מהצדדים חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובעים.

מתכנן הפיתוח– בית המשפט הפנה לעדות מומחה בית המשפט אשר קבע כי במסגרת הפיקוח העליון לא מוטל על המתכנן לבדוק האם שיפוע המדרון מבוצע על פי התוכניות.

בית המשפט קבע כי החברה המתכננת לא התחיבה לבצע פיקוח על העבודות וכי הייתה יכולה לצפות כי המבצעים יפעלו על פי התכנון אותו הכינה. יש לציין כי חברת התכנון התחייבה, גם על פי טענותיה, לבצע פיקוח עליון.

בית המשפט קבע כי למתכנן הפיתוח אין חובת זהירות מושגית כלפי התובעים.

יועץ הביסוס – בית המשפט קבע כי יועץ הביסוס התבקש להעביר המלצות לביצוע עבודות לביסוס הקרקע במגרש לצורך הקמת המבנה. יועץ הביסוס לא נטל על עצמו להיות יועץ בשלב ביצוע עבודות הפיתוח של המגרש. יועץ הביסוס קיבל שכר עבור יעוץ שנעשה לבקשת מנהל הפרויקט בזמן ביצוע עבודות במגרש. יועץ הביסוס לא נטל על עצמו פיקוח על העבודות.

בית המשפט קבע כי יועץ הביסוס יכול היה לצפות שמבצעי העבודות שפעלו על פי התכנון של היועץ, יפעלו בהתאם לכתוב בדו"חות ומשלא פעלו כך אין היועץ חב בחובת הזהירות המושגית.

מנהל הפרויקט – בית המשפט סקר את ההסכם בין מנהל הפרויקט למזמין. על פי ההסכם לקח על עצמו מנהל הפרויקט לספק שירותי ניהול ופיקוח על העבודות. בית המשפט סקר את הפעולות שביצע מנהל הפרויקט מטעם המזמין. בין היתר עריכת הסכמים עם מתכננים וקבלנים, ניהול מו"מ עם החברה הכלכלית, אישור חשבונות מתכננים וקבלנים, קבלת מפרטים ודוחות ביקורת מתכננים ועוד.

בית המשפט קבע בין היתר שכחלק משירותי הפיקוח פעלה החברה כמנהל עבודות החברות שתכננו וביצעו את עבודות הפיתוח במגרש על פי דרישות המפקח.

לאור פעולותיו אלה של מנהל הפרויקט קבע בית המשפט כי החברה מנהלת הפרויקט חבה חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובעים.

פיקוח עליון, פיקוח צמוד ומה שביניהם

הפיקוח העליון מוגדר במסגרת תקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה) , התשנ"ב -1992. תקנה 4 מגדירה את הפעולות הכלולות בפיקוח העליון. בין היתר בקרה להבטחת התאמת הבניה למסמכי ההיתר ולתוכניות הקונסטרוקציה , הדרכה ומתן הנחיות לאחראי לביקורת ולמבצעים, מעקב אחר בדיקות המעבדה. התקנות כוללות מספר הוראות לגבי דרך ביצוע הפיקוח העליון.

הפיקוח הצמוד אינו מוגדר בחקיקה. זאת חרף העובדה שלפיקוח זה חשיבות קריטית בהצלחת פרויקט בניה ובמניעת כשלים במהלך ביצועו. מצב זה מושרש היטב לעוסקים בענף עד כי לא יעלה על הדעת לבצע פרויקט בענף ללא פיקוח צמוד. על כן חשוב שקביעות בית המשפט בעניין האבחנה בין הפיקוח העליון והפיקוח הצמוד מן הראוי שיעמדו מול עיני מנהלי הפרויקטים והמעורבים בניהול קונפליקטים משפטיים בסוגיות אלה.

בידי מנהל הפרויקט הכלים המתאימים לעיצוב והגדרה ברורים של תפקידים ותחומי האחריות של המפקח הצמוד, עבודות התכנון והפיקוח העליון והביצוע ע"י הקבלנים. יש חשיבות להגדרת נושאים אלה בהסכמים השונים. עם זאת יש לזכור שאופיים של הסכמים אלה מותיר מרחב פעולה בידי מנהל הפרויקט ביוצקו תוכן להסכמים אלה במהלך הקמת הפרויקט.

יש חשיבות רבה בהקמת מערך של אבטחת איכות ובקרת איכות, קביעת נהלי עבודה, רישום ודיווח בהתאם כשפעולות אלה מצטרפות יחדיו לעבודה משולבת של כלל המעורבים בפרויקט. במצב זה יצמצם  מנהל הפרויקט את מרחב הפרשנות של בית המשפט בנוגע לחלוקת תחומי האחריות של המעורבים בפרויקט.

סיכום

קביעות והחלטות בית המשפט במקרה זה צריכות לשמש תזכורת נוספת למנהלי הפרויקטים והמפקחים בדבר החשיבות הרבה הנוגעת להגדרת התפקידים ותחומי האחריות של השותפים לפרויקט. הגדרה זו הינה בסיס לניהול והקצאת הסיכונים להם חשופים  המשתתפים בפרויקט במהלך מתן שירותיהם והגברת מודעותם בהתאם.

על מנהל הפרויקט לפעול להגדרת נושאים אלה במהלך עיצוב ההסכמים אשר הוא שותף להכנתם וכן בגיבוש ויישום נהלי עבודה במהלך ביצוע הפרויקט. חלק חשוב מפעילות זו מהווה הקמת מערך של אבטחה ובקרת איכות. מסגרת מתאימה של אבטחת ובקרת האיכות תתרום בין היתר לגיבוש נהלי העבודה בין המעורבים ולתיאום ציפיות עם מזמין העבודה הן לגבי התוצר הסופי כמו גם בשלבי הביניים של הביצוע. פעילות זו תכלול בין היתר, אך לא רק, את הגדרת תפקידי המתכננים בפועלם כנותני שירותי ייעוץ ופיקוח עליון או אחר במהלך ביצוע הפרויקט ושילובם עם הפיקוח הצמוד. כך יהפכו הגדרות פורמאליות של תפקידים לפעילות ברורה ומתואמת.

מנהל הפרויקט הוא הדמות המתאימה  לייזום וניהול פעילות זו. ככל שיוזמה זו תופעל על ידו כהלכה תפוזר אי הבהירות לגבי ציפיות המזמין, וחלוקת התפקידים, האחריות והקצאת הסיכונים בין מנהל הפרויקט, המפקח, המתכננים ושאר המשתתפים בפרויקט.

לקריאת פסק הדין

פסק דין נוריאל ואח' נ' החברה הכלכלית אריאל ואח'