גישור כובל – "גישבור" (Binding Arbitration)

כנרמז משמו, הליך הגישור הכובל הינו שילוב של הליך גישור ובוררות. על כן יש המכנים אותו "גישבור". מבחינה מעשית, מדובר הליך בוררות לכל דבר ועניין. אולם בשונה מהליך בוררות רגיל, הבורר פועל מול הצדדים ראשית כל כמגשר. רק אם הצדדים אינם מצליחים להגיע להסכמה, מתחיל המגשר להפעיל את סמכותו כבורר וההליך יתנהל כבוררות שבסופה יינתן פסק בורר.

יש חשיבות רבה להבנת הצדדים את משמעות המעבר מהליך של גישור לבוררות, בין היתר לאור העובדה שבהליך הגישור יכול המגשר להיפגש ביחידות עם הצדדים. הבנת עקרונות ההליך ושימוש נכון בו מאפשרים לצדדים להפיק את היתרונות הגלומים בהליך גישור ובוררות ובמקביל למזער את החסרונות שבכל הליך ולהבין מראש מהן הבעיות העלולות להתעורר כתוצאה משילוב שני ההליכים במסגרת מנגנון אחד.

הליך זה מתאים למקרים בהם מסתמנת האפשרות להשיג פתרון מוסכם, ויש צורך בהתערבות צד שלישי ב"ישורת האחרונה". קבוצת מקרים נוספת היא כאשר יש להמשך הסכסוך השלכות משמעותיות על הצדדים וסיומו בדרך של הכרעה עלול להוות פתרון גרוע לשני הצדדים גם יחד. במקרים אלה  עצם הידיעה שככל שלא יושג פתרון מוסכם ההליך ממשיך כבוררות ומסתיים בהכרעת הבורר מהווה תמריץ לצדדים להציג גישה מעשית כבר בשלב הגישור. דוגמא מובהקת למקרים בהם יש יתרונות משמעותיים לשימוש בהליך זה הם מקרים בהם נדרש המשך שיתוף פעולה בין הצדדים במקביל לניהול ההליך כמו גם לאחר סיום הסכסוך ביניהם. למשל במקרים בהם מתגלעות מחלוקות בין מזמין עבודה ווקבלן במהלך ביצוע הפרויקט.

מכיוון שמטרת ההליך היא, בראש ובראשונה, לנסות ולמצוא פתרון מוסכם ולעיתים קרובות יצירתי, יש חשיבות בהליך זה לבחירת בורר מנוסה ובעל רקע מקצועי בנושא המחלוקת.

לעיתים, במיוחד במקרים בהם ההליך הביא לצמצום של הפערים בין הצדדים, אנו ממליצים להסמיך את הבורר, בהתקיים תנאים מסויימים, להכריע במחלוקות שנותרו על דרך הפשרה.