אחד המנגנונים המקובלים לחלוקת דירות הוא באמצעות שמאי מוסכם המעריך את שווי הדירות. בהתאם, הצדדים בוחרים לסרוגין את הדירות ולבסוף מבוצע תשלום איזון. חסרונו העיקרי של מנגנון זה טמון בכך שהוא אינו מביא לידי ביטוי העדפות סובייקטיביות של הצדדים. כך, למשל, ייתכן שלקבלן תהיה עדיפות לדירות גג, בעוד שבעלי הקרקע יעדיפו דירות רגילות אותן יוכלו לחלק ביניהם או להשכיר בקלות יחסית לעומת דירות גג. לעיתים קרובות הצדדים נמנעים מלהציג בפני הצד השני את העדפותיהם האמיתיות או לפעול על פיהן, מחשש שמא הצד השני יעשה שימוש במידע זה לשם "סחטנות".
עו"ד ומהנדס גדעון שפיגל מתמנה במקרים רבים כמגשר, בורר ומומחה בסכסוכים הנוגעים לעסקאות קומבינציה, ומפעיל מנגנונים המבוססים בין היתר על עקרונות מתורת המשחקים, המאפשרים לצדדים להציג את העדפותיהם מבלי שגילוי המידע ינוצל על ידי הצד השני. תוצאת ההליך היא חלוקת הדירות באופן שעונה על שלושת התנאים להשגתו של פתרון שנתפס על ידי הצדדים כהוגן: חלוקה יעילה, שוויונית ונעדרת קנאה.
