שאלות נפוצות

האם בורר חייב לנמק את פסק הבוררות

בהתאם לתוספת הראשונה לחוק הבוררות, הבורר חייב לנמק את פסק הבוררות, אלא אם הסכימו הצדדים אחרת.

אני מנהל משא ומתן על ניסוח הסכם בוררות. האם כדאי לכלול בהסכם אפשרות של ערעור על פסק הבורר?

לאפשרות לערער על פסק הבורר חשיבות רבה במקרה בו אתה חושש מטעות חמורה של הבורר בקביעותיו בפסק הבורר, בפרט אם לפסק הבורר עלולות להיות השלכות משמעותיות על המהלך העסקי והמצב הכלכלי שלך. יש לזכור כי זכות הערעור הינה סימטרית וניתנת גם לצד השני, וכי אחד מיתרונות הבוררות בשונה מבית המשפט הוא סופיות הדיון, כלומר שאין ערעור על פסק הבורר.

מניסיוננו, אין תשובה אחת שנכונה תמיד, ויש להתייעץ ולבחון כל מקרה לגופו.

במהלך הבוררות עלתה הצעה כי הבוררות תעצר והבורר ימשיך בהליך כמגשר. האם החוק מתיר את זה ואילו שיקולים עלי להביא בחשבון בנוגע לכך?

אין מניעה, בהסכמת הצדדים, למנות את הבורר כמגשר. עם זאת, להחלטה זו השלכות משמעותיות על צורת המשך ניהול ההליך. בצד היתרונות האפשריים קיימים גם סיכונים והשלכות על הצדדים במקרה בו לא יושג הסכם במהלך הגישור. חשוב להתייעץ עם עורך דין המצוי בהליכי בוררות ואשר ילמד את פרטי המקרה.

האם יש חשיבות לצד הפונה אליכם ראשון בבקשה לברר סכסוך בהליך של בוררות במשרדכם?

אין כל חשיבות לצד הפונה אלינו ראשון. עם זאת, יש לזכור שהליך הבוררות הוא הליך שנערך בהסכמה. לכן רצוי, ככל הניתן, ששני הצדדים יפנו בבקשה משותפת או במקביל. במקרה של פניית צד אחד בלבד, אנו (או הפונה הראשון) נודיע על פניה זו לצד השני ורק לאחר שתינתן הסכמתו לקיום הליך של בוררות יחל ההליך.

האם ניתן לערער על פסק בורר?

בשנת 2008 נכנס לתוקף תיקון מספר 2 לחוק הבוררות, ובמסגרתו התווספו שני מסלולי ערעור להליך הבוררות. מסלול אחד – ערעור ברשות בפני בורר או הרכב בוררים ((סעיף 21א לחוק).מסלול שני – ערעור ברשות בפני בית המשפט (סעיף 29ב לחוק).

על הצדדים להסכים מראש על מסלול הערעור הנבחר על ידם. בהיעדר הסכמה על כך מראש, תתנהל הבוררות במסלול הרגיל ללא אפשרות ערעור.

ההסכם ביני לבין הצד השני כולל סעיף הקובע שחילוקי דעות יתבררו בהליך של בוררות. האם לאחר פרוץ סכסוך אני צריך את הסכמתו למינוי בורר?

אינך צריך לקבל שוב את הסכמת הצד השני. אתה רשאי להפנות את נושאי המחלוקת להליך של בוררות, בהתאם לאמור בהסכם ביניכם.

יחד עם זאת, מומלץ כי הפניה למינוי בורר תיעשה, ככל האפשר, בתיאום ובהסכמת הצד השני.

הוצע לי לפנות לבוררות בנוגע לסכסוך הכולל שאלות מקצועיות בתחום הבניה אך גם שאלות משפטיות. אני מעדיף הליך פשוט וקצר ותוהה לגבי זהותו המקצועית של הבורר.

לעיתים קרובות עולה דילמה והתלבטות בנוגע לבחירת הבורר וזהותו. למאפייני הבורר עשויה להיות השפעה רבה על אופי ההליך. שאלה זו מתעוררת במקרים רבים ואף העסיקה את בתי המשפט. מצד אחד, קיימת שאיפה למנות בורר מקצועי, כדוגמת מהנדס, המצוי בנושאים המקצועיים אשר לרוב ניצבים בלב מחלוקות הנוגעות לענף הבניה. מאידך, בורר ללא רקע משפטי עלול להיתקל בקושי בניהול ההליך וההכרעה בנוגע לסוגיות המשפטיות, בפרט כאשר מעורבים בהליך עורכי דין מטעם הצדדים אשר מייצגים אותם. לכן, במקרים כאלו ההמלצה היא למנות אדם בעל רקע משולב – משפטי הנדסי. להרחבה ראו במאמר "בוררות המשלבת שאלות משפטיות ומקצועיות".

כל הצעותי במסגרת משא ומתן לפתרון סכסוך נדחו על ידי הצד השני. כך גם הצעותי לפנות לגישור. האם הגשת תביעה לבית המשפט תהיה טעות?

במסגרת ניהול ופתרון מצבי עימות אתה יכול לנסות להניע צד לסכסוך לפעול ולשנות את מצבו באמצעות תמריצים או איומים (חוקיים כמובן) אמינים. במקרים מסויימים הצגת נכונות לכניסה למאבק משפטי הינה צעד רציונלי, אשר מאותת לצד השני כי איומך אמין. יחד עם זאת, לאחר שכבר הוגשה התביעה אסטרטגיה הגיונית של התובע היא הצגת חלופות למאבק ואיתות על נכונות לחזור לשולחן המשא ומתן. חשוב לזכור כי תמיד קיימת אפשרות שהצד שטועה בשיקוליו הוא דווקא אתה. לכן חשוב שתעריך את סיכויי התביעה בהתייעצות עם גורם מקצועי בלתי תלוי שדעתו מהימנה בעיניך.