קונפליקטים במגזר העסקי נבדלים מסוגים אחרים של קונפליקטים, כגון סכסוכים במשפחה, סכסוכי ירושה, סכסוכים בין צדדים פרטיים וכד', בהם מעורבות אמוציות בין צדדים שהם לעיתים קרובות מה שמכונה בעולם המשפט "שחקנים חד פעמיים", אשר אינם מורגלים במצבי קונפליקט כאלה.
מאפייני הסכסוך העסקי, בצד אופיו של הליך הגישור, עלולים להביא לכך שהצדדים לא יפיקו את התועלת האפשרית מההליך והליכי גישור רבים במגזר העסקי נכשלים בשל כך. לכן, בגישורים רבים המתנהלים במשרדנו אנו חותרים להתאים את הליך הגישור העסקי לצרכיו של מגזר זה. בהתאם לגישה זו, בשלב הראשון, הצדדים אינם מחפשים פתרון לסכסוך, אלא סיוע בעיצוב של "כללי משחק" להמשך ניהולו. בשלב עיצוב כללי המשחק אנו מיישמים, בין היתר, עקרונות של תכנון מנגנונים מתחום תורת המשחקים. מטרת ההליך היא יצירת מנגנון מוסכם לניהול ופתרון הקונפליקט על פי הכללים שמעצבים ביחד הצדדים.
הלכה למעשה, במצבים כאלו מצטרף המגשר כשחקן נוסף ופעיל להליך, ומיישם חשיבה אסטרטגית דומה לזו של שאר השחקנים – הצדדים לסכסוך. לכן, הליך הגישור יכול לשמש לא רק לפתרון הסכסוך, אלא גם כמסדרון המאפשר, בהיעדר הסכמה בין הצדדים, בחינה של חלופות לאופן בו ינוהל הסכסוך, בין היתר באמצעות משא ומתן, בוררות, הערכה מקדמית ניטראלית וכן שילוב בין ההליכים השונים – הכל בהתאם להסכמות בין הצדדים ולצרכיהם.
שימוש מושכל כזה בהליך הגישור מביא לכך שאף אם הגישור לא מסתיים בהסכם, הוא בכל זאת מקדם באופן משמעותי את פתרון הסכסוך.
