למנהל פרויקט בנייה ותשתיות תפקיד מרכזי בפרויקט בתחום הבניה והתשתיות ודומה שאין צורך לפרט בעניין זה למעורבים בענף. יחד עם זאת חשוב לחזור ולחדד את המשמעויות הנגזרות מתפקיד זה להן השלכות לא רק על מנהל הפרויקט אלא גם על שאר המעורבים בפרויקט.

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי מרכז דן בשאלות שונות הנוגעות לחלוקת האחריות בין מנהל הפרויקט והמפקח, המתכננים, קבלנים ומזמין עבודה. אף כי שאלות אלה אינן מגיעות לראשונה לפתחו של בית המשפט הרי שמספר קביעות בפסק הדין יכולות להוות בסיס ראוי לדיון נוסף בשאלות אלה.

ראוי לציין שבית המשפט קבע בין החלטותיו החלטה המהווה חידוש מסוים. על פי החלטה זו  על החברה שעסקה בניהול הפרויקט להשלים בניית מסלעה ולבצע תיקונים שונים בשטח המגרש.

בתמצית, נושאי המחלוקת מתייחסים לעבודות עפר ופיתוח שטח והכנות להקמת מבנה בפארק תעשיה. לתובע הוקצה מגרש בפארק וכחלק מהליך ההקצאה הוא התקשר עם החברה הכלכלית האחראית לפיתוח הפארק, לביצוע עבודות פיתוח. על התובע היה לבצע עבודות הפיתוח בתחומי המגרש. לצורך כך התקשר התובע עם חברה למתן שירותי ניהול ופיקוח על ביצוע עבודות להקמת מבנה עבור המזמין במגרש. המזמין התקשר עוד עם מתכנן פיתוח, יועץ ביסוס, קבלן עבודות עפר וקבלן לביצוע עבודות הידוק דינמיות.

בהתקשרות עם הקבלנים, המתכננים והקבלנים ובהפעלתם עסק מנהל הפרויקט. החברה המנהלת נתנה גם שירותי פיקוח צמוד.

בעבודות הפיתוח התגלו ליקויים שונים וכן צורך בהשלמת עבודות שונות שלא בוצעו ובית המשפט נדרש לעסוק בקביעת הנזקים ככל שהיו ובאחראים להם.

מנהל הפרויקט כמעצב כללי המשחק

בית המשפט קבע כי אחריות כל אחד מהצדדים לגרימת הנזק תקבע על בסיס תוצאות בחינת ההסכמים שנכרתו ביניהם, מהתנהגותם לאחר כריתת ההסכמים, ומקיומם של כל יסודותיה של עוולת הרשלנות.

מצב טיפוסי ומקובל במקרים רבים הוא שמזמין עבודה מתקשר תחילה בהסכם עם מנהל פרויקט. בהמשך הוא מתקשר בהסכמים עם מתכננים, קבלנים ואחרים וזאת באמצעות מנהל הפרויקט. למנהל הפרויקט משקל מכריע בעיצוב הסכמים אלה ועל פיהם יקבעו בין היתר תחומי האחריות וחלוקת הסיכונים בין המעורבים בפרויקט.

כאמור, בית המשפט קובע כי אחריות הצדדים נקבעת לא רק על פי ההסכמים שנכרתו ביניהם אלא גם על פי התנהגותם במהלך ביצוע ההסכמים. ראוי לציין כי לקביעה זו תימוכין גם בחוק החוזים על פיו חוזה יכול להיכרת גם בדרך של התנהגות. הדברים רלונטים מאד להסכמים בתחום הבניה והתשתיות שם מדובר בשיתוף פעולה מתמשך בין גורמים שונים עליהם מנצח מנהל הפרויקט. בתי המשפט עמדו בעבר על מאפייני הסכמים אלה, אשר בין היתר הצדדים להם אינם יכולים לחזות במדויק כל השתלשלות עניינים אפשרית ואף הגדירו הסכמים אלה כחוזי יחס. על כן, לדרך ניהול הפרויקט והפיקוח עליו על ידי מנהל הפרויקט והמפקח הנמצאים במרכז העשייה חשיבות רבה בעיצוב מתמיד של ההסכמים, יישומם ופרשנותם. דהיינו קביעת כללי המשחק בפרויקט.

חובת הזהירות של מנהל פרויקט, מתכננים וקבלנים

בית המשפט מזכיר את יסודות עוולת הרשלנות על פי פקודת הנזיקין כשהשלב הראשון הוא בחינה האם חב כל אחד מהצדדים חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובעים.

מתכנן הפיתוח– בית המשפט הפנה לעדות מומחה בית המשפט אשר קבע כי במסגרת הפיקוח העליון לא מוטל על המתכנן לבדוק האם שיפוע המדרון מבוצע על פי התוכניות.

בית המשפט קבע כי החברה המתכננת לא התחיבה לבצע פיקוח על העבודות וכי הייתה יכולה לצפות כי המבצעים יפעלו על פי התכנון אותו הכינה. יש לציין כי חברת התכנון התחייבה, גם על פי טענותיה, לבצע פיקוח עליון.

בית המשפט קבע כי למתכנן הפיתוח אין חובת זהירות מושגית כלפי התובעים.

יועץ הביסוס – בית המשפט קבע כי יועץ הביסוס התבקש להעביר המלצות לביצוע עבודות לביסוס הקרקע במגרש לצורך הקמת המבנה. יועץ הביסוס לא נטל על עצמו להיות יועץ בשלב ביצוע עבודות הפיתוח של המגרש. יועץ הביסוס קיבל שכר עבור יעוץ שנעשה לבקשת מנהל הפרויקט בזמן ביצוע עבודות במגרש. יועץ הביסוס לא נטל על עצמו פיקוח על העבודות.

בית המשפט קבע כי יועץ הביסוס יכול היה לצפות שמבצעי העבודות שפעלו על פי התכנון של היועץ, יפעלו בהתאם לכתוב בדו"חות ומשלא פעלו כך אין היועץ חב בחובת הזהירות המושגית.

מנהל הפרויקט – בית המשפט סקר את ההסכם בין מנהל הפרויקט למזמין. על פי ההסכם לקח על עצמו מנהל הפרויקט לספק שירותי ניהול ופיקוח על העבודות. בית המשפט סקר את הפעולות שביצע מנהל הפרויקט מטעם המזמין. בין היתר עריכת הסכמים עם מתכננים וקבלנים, ניהול מו"מ עם החברה הכלכלית, אישור חשבונות מתכננים וקבלנים, קבלת מפרטים ודוחות ביקורת מתכננים ועוד.

בית המשפט קבע בין היתר שכחלק משירותי הפיקוח פעלה החברה כמנהל עבודות החברות שתכננו וביצעו את עבודות הפיתוח במגרש על פי דרישות המפקח.

לאור פעולותיו אלה של מנהל הפרויקט קבע בית המשפט כי החברה מנהלת הפרויקט חבה חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובעים.

פיקוח עליון, פיקוח צמוד ומה שביניהם

הפיקוח העליון מוגדר במסגרת תקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה) , התשנ"ב -1992. תקנה 4 מגדירה את הפעולות הכלולות בפיקוח העליון. בין היתר בקרה להבטחת התאמת הבניה למסמכי ההיתר ולתוכניות הקונסטרוקציה , הדרכה ומתן הנחיות לאחראי לביקורת ולמבצעים, מעקב אחר בדיקות המעבדה. התקנות כוללות מספר הוראות לגבי דרך ביצוע הפיקוח העליון.

הפיקוח הצמוד אינו מוגדר בחקיקה. זאת חרף העובדה שלפיקוח זה חשיבות קריטית בהצלחת פרויקט בניה ובמניעת כשלים במהלך ביצועו. מצב זה מושרש היטב לעוסקים בענף עד כי לא יעלה על הדעת לבצע פרויקט בענף ללא פיקוח צמוד. על כן חשוב שקביעות בית המשפט בעניין האבחנה בין הפיקוח העליון והפיקוח הצמוד מן הראוי שיעמדו מול עיני מנהלי הפרויקטים והמעורבים בניהול קונפליקטים משפטיים בסוגיות אלה.

בידי מנהל הפרויקט הכלים המתאימים לעיצוב והגדרה ברורים של תפקידים ותחומי האחריות של המפקח הצמוד, עבודות התכנון והפיקוח העליון והביצוע ע"י הקבלנים. יש חשיבות להגדרת נושאים אלה בהסכמים השונים. עם זאת יש לזכור שאופיים של הסכמים אלה מותיר מרחב פעולה בידי מנהל הפרויקט ביוצקו תוכן להסכמים אלה במהלך הקמת הפרויקט.

יש חשיבות רבה בהקמת מערך של אבטחת איכות ובקרת איכות, קביעת נהלי עבודה, רישום ודיווח בהתאם כשפעולות אלה מצטרפות יחדיו לעבודה משולבת של כלל המעורבים בפרויקט. במצב זה יצמצם  מנהל הפרויקט את מרחב הפרשנות של בית המשפט בנוגע לחלוקת תחומי האחריות של המעורבים בפרויקט.

סיכום

קביעות והחלטות בית המשפט במקרה זה צריכות לשמש תזכורת נוספת למנהלי הפרויקטים והמפקחים בדבר החשיבות הרבה הנוגעת להגדרת התפקידים ותחומי האחריות של השותפים לפרויקט. הגדרה זו הינה בסיס לניהול והקצאת הסיכונים להם חשופים  המשתתפים בפרויקט במהלך מתן שירותיהם והגברת מודעותם בהתאם.

על מנהל הפרויקט לפעול להגדרת נושאים אלה במהלך עיצוב ההסכמים אשר הוא שותף להכנתם וכן בגיבוש ויישום נהלי עבודה במהלך ביצוע הפרויקט. חלק חשוב מפעילות זו מהווה הקמת מערך של אבטחה ובקרת איכות. מסגרת מתאימה של אבטחת ובקרת האיכות תתרום בין היתר לגיבוש נהלי העבודה בין המעורבים ולתיאום ציפיות עם מזמין העבודה הן לגבי התוצר הסופי כמו גם בשלבי הביניים של הביצוע. פעילות זו תכלול בין היתר, אך לא רק, את הגדרת תפקידי המתכננים בפועלם כנותני שירותי ייעוץ ופיקוח עליון או אחר במהלך ביצוע הפרויקט ושילובם עם הפיקוח הצמוד. כך יהפכו הגדרות פורמאליות של תפקידים לפעילות ברורה ומתואמת.

מנהל הפרויקט הוא הדמות המתאימה  לייזום וניהול פעילות זו. ככל שיוזמה זו תופעל על ידו כהלכה תפוזר אי הבהירות לגבי ציפיות המזמין, וחלוקת התפקידים, האחריות והקצאת הסיכונים בין מנהל הפרויקט, המפקח, המתכננים ושאר המשתתפים בפרויקט.

לקריאת פסק הדין

פסק דין נוריאל ואח' נ' החברה הכלכלית אריאל ואח'