לא כל קונפליקט שהסתבך הוא אכן מסובך לפתרון – במקרים רבים, סכסוכים במגזר העסקי הינם קונפליקטים שניתן למקדם במספר שאלות שהמחלוקות מעוררות. ניתן לאפיין מקרים אלה בין היתר בהיותם פשוטים יחסית להבנה  על ידי גורם בעל רקע  מקצועי מתאים והמצוי במגזר העסקי.

כך למשל סכסוכים רבים בתחום ענף הבנייה והתשתיות מעלים שאלות אופייניות המהוות מכנה משותף ביניהם. שאלות מרכזיות הינן שאלות הנוגעות למשולש הידוע לעוסקים בענף – איכות, תקציב, לוח זמנים, שהינו מרכיב טיפוסי לרבים מהסכסוכים בין קבלנים ומזמיני עבודה. מקרים אחרים הם סכסוכים בין אדריכלים, מהנדסים, יועצים, מזמיני עבודה. במקרים אלה מועלות שאלות מקצועיות אופייניות.

במקרים אלה יש חשיבות רבה לעצב מנגנון מתאים לפתרון הסכסוך. חשיבות זו באה לידי ביטוי במרבית המקרים אך אף הופכת קריטית במקרים בהם מדובר בסכסוך בהיקף כספי קטן עד בינוני בהם לעלויות ניהול הסכסוך השפעה על תוצאות הסכסוך מבחינת הצדדים ועל כן הם עלולים לגלות את חשיבות הבחירה רק בדיעבד. אולם לא פחות חשוב – לצדדים אינטרס משותף בבחירת מנגנון מתאים לפתרון הסכסוך. ההליכים המוכרים הינם בעיקרם הליכי הגישור והבוררות אך ניתן בהחלט לעצב מנגנונים יחודיים לתועלת הצדדים.

הכרעה בגישור – מינוי מגשר מומחה כמכריע בסכסוך – כאשר הצדדים מסכימים על הליך גישור, יש חשיבות רבה לזיהוי מהיר של נושאי הסכסוך על ידי המגשר והצגת האפשרות למינויו כמכריע בסכסוך כבר בשלבי הגישור הראשונים. על צדדים לגישור לראות מול עיניהם לא רק את התוצאה הרצויה – הצלחת ההליך, אלא גם  התוצאה "המעניינת"  – כשלון ההליך. במקרה זה ימצאו הצדדים את עצמם במצב בו כבר הושקעו זמן ומשאבים בהליך שלא צלח ואלו יתווספו למשאבים שיש להשקיע בהמשך ניהול הסכסוך.

ניתוח אומדן עלויות במקרים רבים מצביע על כך שהעלויות עלולות להפוך כה משמעותיות עד כי בסוף המאבק המשפטי גם הצד "המנצח" עלול לתהות ובדיעבד האם ההליך היה כדאי עבורו.

כך לדוגמא, במקרים רבים מדובר בסכסוכים בהם במקרה של כישלון ההליך בפני מהנדס מגשר, מטבע הדברים צפוי שבית המשפט ימנה מומחה מטעמו והצדדים ימצאו עצמם דנים שוב באותן שאלות מול מהנדס זה.
טוב יעשו צדדים ועורכי דינם אם ישכילו לזהות מקרים אלה וישקלו את מינוי המגשר כמכריע בסכסוך זאת עוד בטרם התקדם ההליך בצורה משמעותית. הניסיון בשטח מצביע על כך שניתן לסיים סכסוכים אלה בצורה מהירה ויעילה לאין שיעור ביחס לחלופות האחרות.

מינוי מכריע בסכסוך כמנגנון חליפי להליך בוררות – החשיבות בבחירת מנגנון מתאים לפתרון הסכסוך בסוג המקרים שהוזכרו לעיל מקבלת מתגברת במקרים בהם נמצאים הצדדים על סף הליך בוררות. זאת משום שהצדדים עומדים להתחיל בהליך שבמקרים רבים וכתלות בדרך בה ינוהל, עלול לגבות מהם מחיר יקר. יש לזכור שברוב המקרים הצדדים מיוצגים ע"י עורכי דין ובאין הסכמה אחרת ינוהל ההליך בדרך פורמאלית, גם אם לא זהה להליכים בבית המשפט, של הגשת כתבי טענות, תצהירים, ישיבות הוכחות, סיכומים וכתיבת פסק בורר.

שינוי אופיו של ההליך מחייב שיתוף פעולה והסכמה בין הצדדים. במקרה זה יש חשיבות ליוזמה של הבורר המיועד וסיוע של עורכי הדין מטעם הצדדים. הסכמה של שינוי מתווה ההליך מהליך בוררות להליך של הכרעה מוסכמת אינה עניין סמנטי גרידא. מנהל קונפליקט מקצועי יוכל לנווט את ההליך באופן גמיש ולהגיע להכרעה בהליך קצר ויעיל ומותאם לאופי הסכסוך ורצון הצדדים.

כך לדוגמא בסכסוך בין קבלן ומזמין עבודה יוכל מהנדס מכריע להפוך את ההליך לדיון שינוהל בעיקרו בין הנציגים המקצועיים של הצדדים, ללא כתבי טענות מנוסחים בלשון משפטית ובדרך בה, לדוגמא,  מתנהלים דיונים וחילוקי דעות במהלך ביצוע פרויקט בניה. כך, הליך זה יכול להתנהל בפורום של מהנדסים ונציגים מקצועיים אחרים של הצדדים ללא נוכחות עורכי הדין.

סיכום – סוף מעשה במחשבה תחילה

לעתים הדרך הבטוחה והמוכרת היא דווקא הדרך המסוכנת בעוד חשיבה "מחוץ לקופסא" עשויה להניב תועלת לכל הצדדים גם יחד. טוב יעשו הצדדים ומנהל הקונפליקט, בין אם מונה כמגשר או כבורר או אף בטרם מינוי פורמאלי כלשהו, אם ישכילו להבין שאין הם חייבים להמשיך בדרכים ובהליכים המוכרים בלבד. שיתוף פעולה ביניהם בסיוע מנהל הקונפליקט עשוי להניב מנגנון יעיל ומותאם לפתרון הסכסוך וזאת עוד בטרם ימצאו עצמם הצדדים שקועים בהליך שיתברר בדיעבד שלא היה ההליך המתאים לצרכיהם וספק אם מי מהצדדים אכן זכה בו בסופו.