עו"ד ומהנדס גדעון שפיגל

גדעון שפיגל הינו בעל רקע מקצועי והתמחות בין תחומית רחבה בתחומי ההנדסה, המשפט, הכלכלה והמגזר העסקי.

הוא פועל כמנהל קונפליקטים מסחריים ואזרחיים מורכבים עד לפתרונם: משמש כבורר ומגשר במינוי של איגוד המהנדסים, המשכן לבוררות ויישוב סכסוכים, בתי המשפט וכן כמינוי מטעם צדדים לקונפליקט, בסכסוכים משפטיים מורכבים ועתירי ממון במגזר העסקי בכלל ובענף הבניה והתשתיות בפרט, בין היתר בהליכים בהם נדרש שילוב של השכלה משפטית ומומחיות הנדסית מסחרית ועסקית.

מייצג ומייעץ לצדדים בהליכים משפטיים שונים – בבוררות, בגישור ובבתי המשפט – בסכסוכים במגזר העסקי והאזרחי ובסוגיות המערבות תחומי ידע והבנה מורכבים.

יועץ ביצירת מנגנונים המשלבים גישור, בוררות והערכה מקדמית נייטראלית – בסכסוכים במגזר העסקי וכן בין גופים מוניציפאליים וממשלתיים לחברות יזמיות וחברות בנייה.

בוגר הטכניון, הפקולטה להנדסה אזרחית (B.Sc) בהצטיינות; מוסמך בית הספר למנהל עסקים (M.B.A.) באוניברסיטת ת"א; בוגר לימודי משפטים, הקריה האקדמית אונו, וחבר לשכת עורכי הדין; מגשר מוסמך מטעם המרכז ליישוב סכסוכים באוניברסיטת תל אביב.

מתמחה בפיתוח ויישום של מודלים שונים הנשענים בין היתר על עקרונות מתורת המשחקים, לשם ייעול הליך ההתדיינות ומזעור חילוקי הדעות ומצבי המשבר במהלך ניהול ופתרון סכסוכים. מרצה בנושאי ניהול ופתרון קונפליקטים וסכסוכים במגזר העסקי ובענף הבניה והתשתיות והנדל"ן, תוך שילוב מודלים מתורת המשחקים בתחומים אלה.

פעיל במסגרת הוועדה לניסוח קוד אתי למהנדסים.
בעל ניסיון מקצועי ענף של מעל 25 שנה בניהול פרויקטים בעולם התכנון והבנייה בתחומים מגוונים: מגורים, תעשיה, מסחר ועסקים.

יישום מנגנונים ייחודיים ומותאמים לפתרון סכסוכים

אנשי עסקים ותאגידים מוצאים עצמם לעיתים קרובות נקלעים בעל כורחם לסכסוך משפטי בין כותלי בית המשפט. הסכסוך המשפטי מהווה אירוע חריג וזר לפעילות העסקית. קיימת הכרה נרחבת כי ניהול הסכסוך בתוך כותלי בית המשפט הינו רע לכל הצדדים. הכרה זו אך מגדילה את תסכולם של שחקנים רציונליים ביודעם כי קיימת חלופה טובה יותר, המחייבת תיאום ובניית הסכמות. זהו מצב של דילמת אסיר קלאסית, על פיה החלטות רציונליות מביאות לתוצאה שאינה הטובה ביותר ולעתים אף גרועה לכל. זאת, בעוד ששיתוף פעולה בין המעורבים עשוי להביא לתוצאה שתהיה עדיפה עבור כולם.

בהכירנו מצב מתסכל זה, משרדנו מעמיד לרשות הקהילה העסקית מנגנונים מותאמים לצרכיה. מנגנונים אלו מיושמים באמצעות נסיונו הרב של עו"ד ומהנדס גדעון שפיגל הן בעולם העסקי-כלכלי והן בעולם המשפטי.

אנו נותנים ייעוץ לצדדים לסכסוכים בעיצוב מנגנונים לבירור ופתרון הסכסוך. על פי תפישת עולמנו, כשאנו מתמנים כמנהלי סכסוך – בין אם מדובר בבוררות ובין אם מדובר בגישור – תפקידנו לגבש ביחד עם הצדדים פתרון או מנגנון הכרעה לסכסוך שאף צד לא יעדיף על פניו את המשך המאבק בין כתלי בית המשפט.

לתפור את מנגנון פתרון המחלוקות בהתאם לכל סכסוך

אנו רואים במנגנונים למניעה, צמצום וניהול קונפליקטים וסכסוכים, כחלק חיוני מ"תוכנית עסקית" של צדדים לסכסוך, ולכן בהליכים המתנהלים במשרדנו אנו שמים את הדגש על התאמת מנגנונים ייחודיים אלו לכל סכסוך וסכסוך.

באמצעות הידע והנסיון שצברנו, אנו מתאימים ומעצבים – לעיתים קרובות ביחד עם הצדדים להליך – לכל קונפליקט את המנגנון המתאים לו ביותר לצורך חתירה לבירור ולפתרון יעילים ומיטביים.

הגישה המקובלת היום בעולם העסקי היא כי ניהול סכסוך עסקי בבית המשפט הינו החלופה הגרועה ביותר לכל הצדדים. למרות זאת, ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם במספר התיקים הנפתחים בכל שנה ביחס לגודל האוכלוסיה, וזאת מפאת היעדר חלופות מספקות לניהול הליכים בבית המשפט.

אנחנו מאמינים שהניסיון לקבוע מראש מסגרת פורמאלית אחת ויחידה וקשיחה לניהול סכסוך, אינה תואמת את צרכי המגזר העסקי. בין אם המדובר בניהול הליך בגישור או בבוררות, הרי שמדובר ב"מוצר מדף" והמסגרות הקשיחות הללו על כלליהן הרגילים, מביאים לא אחת לכך שצדדים לסכסוך עסקי ומשפטי מתייחסים בחשדנות להליכי הגישור והבוררות, בשל בעיות שונות הכרוכות בהליכים אלו כאשר הם מיושמים בצורתם הנפוצה, והם מדירים רגליהם מהם עוד בטרם החלו.

פתרונות ייחודיים לניהול ופתרון סכסוכים

אנו מציעים לצדדים לסכסוך מנגנון כולל לפתרון הקונפליקט, אשר מנטרל את החסרונות הטמונים בהליכי הבוררות והגישור הידועים, וזאת בראש ובראשונה באמצעות עיצוב, במשותף עם הצדדים, של הכללים על פיהם יתנהל ההליך. קשה להפריז בחשיבותו של שלב מקדמי זה. תחילתו של כל הליך המתנהל אצלנו היא בהשגת שיתוף פעולה בין הצדדים, בעלי האינטרסים המנוגדים, לצורך ניסוח מוסכם של עקרונות וכללים בנוגע למנגנון במסגרתו ינוהל הקונפליקט. מכיוון ששלב זה מתבצע מבלי שאף צד נדרש לוותר על האינטרסים שלו, הניסיון מראה שניתן במקרים רבים לגבש בקלות יחסית הסכמה בין הצדדים בנוגע לכללים על פיהם ינוהל ההליך, וזאת לאור העובדה שבדרך כלל לצדדים יש אינטרסים משותפים רבים מכפי שהם סבורים, ובכלל זה אינטרס משותף שההליך יתנהל באופן מהיר ויעיל, תוך השקעת משאבים מעטה ככל הניתן, וכי בסכסוך יכריע אדם מיומן שיקטין את חוסר הוודאות בנוגע לתוצאת ההליך (זו למעשה אחת הבעיות המרכזיות בניהול הסכסוך בבית המשפט – הכרעה על ידי אדם שהבנתו בנושא הסכסוך איננה מספקת). האפשרות לנסח את כללי המשחק מונעת את ההתנגדות לפניה להליכים אלו, אשר נובעת מחשש מוצדק כי ההליך ינוצל לצרכים אסטרטגיים של הצד שכנגד, כדוגמת ניהול גישור כהליך סרק לשם משיכת זמן, או רתיעה מבוררות שתוצאה אפשרית שלה היא פסק בורר בעל השלכות מרחיקות לכת על אחד הצדדים.

המנגנון לפתרון הסכסוך אותו אנו מעצבים ביחד עם הצדדים משלב בהליכי הבוררות והגישור המוכרים את כללי המשחק עליהם הסכימו הצדדים. המודלים השונים עושים שימוש, בין היתר, בעקרונות של תכנון מנגנונים מתורת המשחקים. השימוש בעקרונות אלו נותן בידי הצדדים כלים לעצב את ההליך באופן שיביא לידי ביטוי את האינטרסים המשותפים שלהם, החל מתחילת ההליך: הוצאת הסכסוך מבית המשפט והגדלת הסיכוי כי הצדדים יגיעו לפתרון מוסכם בטרם הכרעת בורר (במידה ומדובר בבוררות) או במסגרת הליך הגישור (במידה ומדובר בגישור). כללי המשחק מניעים את הצדדים לחשיבה אסטרטגית, תזוזה מעמדות פתיחה קיצוניות והצגת עמדות שקולות המתכנסות האחת כלפי השנייה.
המודלים השונים מגבילים את החשש שהליך הגישור יהיה הליך סרק ומגדילים את הסבירות שהליך הבוררות, אם יזדקקו לו הצדדים, יסתיים עוד בטרם הכרעת הבורר, בדרך של פתרון מוסכם.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד ומהנדס גדעון שפיגל
דילוג לתוכן