השאלה כיצד לערוך חלוקה הוגנת של דברי ערך, רכוש, נכסים וחפצים באשר הם, היוותה מאז ומתמיד אתגר למשפטנים, לפילוסופים, למתמטיקאים, לכלכלנים ולכל אדם שעסק והתלבט בכך. ואכן, חלוקה של דברי ערך מהווה גם מקור לסכסוכים רבים, אשר מגיעים במקרים רבים לערכאות משפטיות.
אנו נתקלים, כילדים וכהורים, כבר למן הרגע בו אנו בעלי רצון עצמאי, בסוגיה רגישה זו של "אומנות חלוקת העוגה" בינינו לבין אנשים אחרים (העוגה כמטאפורה לחלוקה של כל טובין באשר הם).
כך, לדוגמא, אנו שומעים חדשות לבקרים על מקרים של סכסוכים משפחתיים מרים על רקע של מחלוקת בלתי פתורה בנוגע לחלוקת ירושה; קבלנים ובעלי קרקעות מתכתשים בשאלה כיצד לחלק ביניהם דירות בעסקאות קומבינציה; שותפים בעסק המבקשים להיפרד מתקשים לחלק את נכסי השותפות ביניהם; ואף, כידוע, בני זוג שנפרדים נוטים לעיתים קרובות להמשיך ולהתדיין (לעיתים קרובות בבתי משפט) שנים רבות אחרי הפרידה בדבר אופן חלוקת הרכוש ביניהם.
למודלים ולמנגנונים המבוססים על עקרונות מתורת המשחקים יש הרבה מה להציע לצורך פתרון של שאלות של חלוקה מכל הסוגים שהוזכרו לעיל ועוד רבים אחרים. המודלים והגישה אותם אנו מפעילים ומיישמים שמים את הדגש על העובדה כי העדפות שונות של צדדים לחלוקה עשויים לעיתים קרובות להגדיל את "העוגה" שעומדת לחלוקה באופן שסכום החלקים יעלה על השלם. אנו יודעים לתרגם עקרונות אלה לשפת המעשה ולהציג לצדדים לקונפליקט פתרונות שהינם יצירתיים מחד וישימים מאידך. פתרונות אלו עונים על שלושת הפרמטרים המקובלים לחלוקה הוגנת:
• יעילה
• חסרת קנאה
• שוויונית
משמעותה של חלוקה זו, אשר מתבצעת באמצעות מנגנון שכזה, הינה כי החלוקה מבוצעת ללא עלויות מיותרות (לעורכי דין, לבתי משפט וכד') והעוגה מחולקת בשלמותה; אף צד אינו מקנא בצד אחר באופן שהיה מעדיף להחליף עימו את החלק שקיבל; וחשוב לא פחות – רמת שביעות הרצון של כל הצדדים דומה, מה שמוביל לכך שכל הצדדים מייחסים ערך דומה לחלק שקיבלו לעומת החלק שקיבלו הצדדים האחרים.
המודלים והגישה שמיישם עו"ד גדעון שפיגל מאפשרים יצירת מנגנונים המנטרלים את הצורך במצבי מיקוח והליכי משא ומתן שלעתים מותירים גם צדדים הוגנים ובעלי רצון טוב מתוסכלים ומאוכזבים.