מאמרים

במערכת היחסים שבין יזם לקבלן ממונה לעיתים קרובות מפקח מטעם היזם, לו מוענקות אף סמכויות הכרעה במחלוקות בין היזם לקבלן. סמכות זו עשויה במקרים רבים להפוך למרחיקת לכת עבור הקבלן והיזם, וזאת כאשר נדרש המפקח להכריע בסוגיות עקרוניות במהלך הפרוייקט. במקרים רבים, קבלן אשר חש כי המפקח, כנאמן היזם, קיבל החלטה בלתי סבירה בנסיבות העניין, הוא עשוי לפנות לבית המשפט עוד במהלך ביצוע הפרוייקט, ובכך לסכן, לעיתים קרובות, את הצלחת הפרוייקט כולו. לכן, חשוב לעמוד על התפקיד המורכב שמונח על כתפי המפקח, וכן על מנגנונים שעשויים לאפשר לצדדים להימנע מהדרדרות למחלוקות קשות על רקע החלטות המפקח.

בפרויקט בניה מורכב מעורבים שחקנים רבים בעלי אינטרסים שונים. משתתפים אלה נדרשים לשיתוף פעולה נרחב ביניהם בפרויקטים אלה הכוללים מאות ואלפי פעילויות עם קשרי גומלין בין מבצעיהם. יש להכיר בכך שבפרויקטים אלה חזויים להתגלות קונפליקטים. קיימת חשיבות לסיווג הקונפליקטים למעצימים ולמחלישים ולהיערך בהתאם. היערכות זו הינה חלק ממטלות מנהל הפרויקט. מנהל פרויקט שיגלה מנהיגות אישית ומקצועית בצד אתיקה מקצועית מעשית עשוי לקנות לו מעמד ואמון בקרב המשתתפים ולהוביל את הפרויקט לתוצאות אופטימאליות.

במקרים רבים צדדים הנתונים בסכסוך משכילים לראות ולהבין את היתרונות במציאת פתרון בהליך מחוץ לבית המשפט. ההליכים המוכרים הם בעיקרם הליך הגישור והבוררות. טוב יעשו הצדדים כמו גם מנהל הקונפליקט, אם יהיו ערים לכך שקיים אינטרס משותף להם לעצב בהסכמה מנגנון לפתרון הסכסוך, המותאם למאפייני הסכסוך והצדדים לו. מנגנון זה אינו בהכרח בחירה בהליך הגישור או הבוררות ולעתים אפשר לשלב את המיטב שביניהם.

רבים מהסכסוכים העסקיים בהם הצדדים הם "שחקנים חוזרים". דהיינו, צדדים מיומנים ומקצועיים הנקלעים לסכסוך במסגרת מהלך עסקיהם. בחלק ממקרים אלה אין למגשר יתרון אובייקטיבי על הצדדים בהבנת נושאי הסכסוך והצדדים אף יודעים לזהות את אזור הפתרון ההוגן (Zone OF Fair Agreement). הניסיון בשטח מלמד כי שחקנים מתוחכמים אלה יכולים לנצל את ההליך לגיבוש פתרונות יצירתיים בסיועו של מגשר המצוי בתחום המדובר אך בה בעת לנצלו בהתאם לשיקולים טקטיים שלעתים אין בינם למציאת פתרון מוסכם ולא כלום. מכאן החשיבות הרבה לקביעה מראש של כללי משחק בהליך.

על חשיבות ההתנהגות האתית בכלל ובמהלך ניהול פרויקט רב משתתפים בפרט, אנו עומדים בדרך כלל כאשר אנו נתקלים בהתנהגות שאנו סבורים שהיא אינה אתית. קשה להוכיח התנהגות אתית אולם קל להבחין בהיעדרה. על כן, יש חשיבות ליצירת אמנה בין השותפים לפרויקט שבמרכזה קוד אתי. במקרים רבים, השותפים לאמנה לא יצטרכו לעיין כלל בקוד. ההתנהגות האתית כבר תשרור שם.

בפרויקט בניה מורכב מעורבים שחקנים רבים בעלי אינטרסים שונים. משתתפים אלה נדרשים לשיתוף פעולה נרחב ביניהם בפרויקטים אלה הכוללים מאות ואלפי פעילויות עם קשרי גומלין בין מבצעיהם. יש להכיר בכך שבפרויקטים אלה חזויים להתגלות קונפליקטים. קיימת חשיבות לסיווג הקונפליקטים למעצימים ולמחלישים ולהיערך בהתאם. היערכות זו הינה חלק ממטלות מנהל הפרויקט. מנהל פרויקט שיגלה מנהיגות אישית ומקצועית בצד אתיקה מקצועית מעשית עשוי לקנות לו מעמד ואמון בקרב המשתתפים ולהוביל את הפרויקט לתוצאות אופטימאליות.

יתרון חשוב של הליך הבוררות הגמישות שיש לצדדים לעצבו כרצונם ובהתאם לצרכיהם. כך יכולים הצדדים לשחרר את הבורר מסדרי הדין הנהוגים בבית המשפט, מדיני הראיות ומהדין המהותי. אלא שבצד גמישות זו חשוב לזכור שסדרי דין אלה נקבעו כדי לשמור על זכויות הצדדים ולמנוע פגיעה בעקרונות הצדק ועיוות דין. לכן חשוב, שבורר, גם אם שוחרר מסדרי דין אלה, יהיה מצוי בהם על מנת שידע לקבוע כללים אחרים לניהול הבוררות באופן יעיל מחד אך תוך שמירת זכויות הצדדים מאידך.

במהלך בוררות שמתנהלת בפני איש מקצוע עשויים להתגלות ארועים חריגים המעוררים סוגיות משפטיות שלבורר שאינו בעל השכלה משפטית אין את הכלים להתמודד עימן. לעיתים, מצבים אלו עלולים לגרום לבעיות קשות בניהול הליך הבוררות. יש לתת את הדעת לבעיה זו ולפתרונות האפשריים לה.

במערכת היחסים שבין יזם לקבלן ממונה לעיתים קרובות מפקח מטעם היזם, לו מוענקות אף סמכויות הכרעה במחלוקות בין היזם לקבלן. סמכות זו עשויה במקרים רבים להפוך למרחיקת לכת עבור הקבלן והיזם, וזאת כאשר נדרש המפקח להכריע בסוגיות עקרוניות במהלך הפרוייקט. במקרים רבים, קבלן אשר חש כי המפקח, כנאמן היזם, קיבל החלטה בלתי סבירה בנסיבות העניין, הוא עשוי לפנות לבית המשפט עוד במהלך ביצוע הפרוייקט, ובכך לסכן, לעיתים קרובות, את הצלחת הפרוייקט כולו. לכן, חשוב לעמוד על התפקיד המורכב שמונח על כתפי המפקח, וכן על מנגנונים שעשויים לאפשר לצדדים להימנע מהדרדרות למחלוקות קשות על רקע החלטות המפקח.

בחירה משותפת של בורר על ידי צדדים לסכסוך – מהו הקושי צדדים לסכסוך שהסכימו לבררו, לאחר שפרץ, בהליך מחוץ לבית המשפט, ניצבים בפני ההחלטה הראשונה היוצקת תוכן מעשי להסכמתם העקרונית – הסכמה על זהות הבורר או המגשר. הצדדים חשים, ובצדק, שלזהות הבורר יש משמעות רבה על דרך ניהול ההליך ותוצאתו.

בניהול פרויקט בניה רחב היקף המתנהל על פני שנים, כרוכים במקרים רבים חילוקי דעות וקונפליקטים בנושאים שונים, אשר חלקם עלול לגלוש לסכסוך. בד בבד, הצדדים נדרשים להמשיך לשתף פעולה ביניהם. הכרת עקרונות הליכי הגישור והבוררות, יתרונות וחסרונות כל הליך, ויכולת לשלב בין ההליכים, עשויים לספק למעורבים בפרויקט מנגנון רב עוצמה לפתרון סכסוכים במקביל להמשך שיתוף הפעולה בפרויקט.

להליך הבוררות יתרונות רבים, בין היתר בהשוואה לחלופת המאבק בבית המשפט. מדוע, אם כך, עדיין מעדיפים רבים להיגרר לדיון משפטי בבתי המשפט הכורעים תחת נטל מאות אלפי תיקים על פני בחירה בהליך זה? התשובה הפשטנית על פיה צדדים לסכסוך אינם נוהגים בצורה רציונאלית עלולה לגרום עוול לצדדים שקולים, בין היתר במגזר העסקי. הבנת מאפייני הבוררות בצד ניהול הסכסוך בצורה אסטרטגית עשויים לשפוך אור נוסף על דילמה זו.